מאורות חשמל ופיתוח בע"מ נ' סימנס מערכות תנועה בע"מ

החלטה

בפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.

בתיק זה הוגשה תביעה ביום 16.5.2010.

כאמור בתובענה, עילת התביעה הינה חשבון סופי מיום 13.5.2003 אשר לא שולם, ומשכך הוגשה בקשה לסילוק התובענה על סף, מחמת התיישנותה.

במסגרת החלטתי קבעתי, כי התביעה כפי שהוגשה התיישנה, אלא שהתובעת מעלה טענה חדשה, שלא העלתה במסגרת התביעה, על פיה, המועד לתשלום החשבונית התגבש רק בחודש ספטמבר במועד אישור החשבונית על ידי המפקח, ורק ממועד זה כמה לתובעת הזכות לתבוע את התשלום בעבור עבודתה, ולפיכך התובענה לא התיישנה.

קבעתי כי על התובעת להגיש בקשה לתיקון כתב תביעתה, והוספת הטענה, אלא שב"כ הנתבעת התנגד בטענה, כי במועד הגשת בקשת התיקון התיישנה התובענה, גם על פי התיקון המבוקש, וקבלת הבקשה כמוה כהארכת תקופת ההתיישנות.

בבקשה מבוקש להוסיף טענה לכתב התביעה, בניסוח התובעת, הוספת סעיף 6 כדלקמן:

" עוד בטרם נשלח למבקשת המכתב נפסח 4 סוכם בין המבקשת למשיבה כי המבקשת תסיים את העבודות אשר החלה בביצוען ולאחר קבלת העבודות ע"י הפיקוח מטעם המזמיןם תיערך התחשבנות בקשר לכספים המגיעים למבקשת."

על פי האמור לעיל, המועד לביצוע אותה התחשבנות היה אמור להיות ספטמבר 2003, והבקשה לתיקון כתב תביעה הוגשה ביום 17.3.2011.

הפסיקה נוקטת בנושא תיקון כתבי טענות בגישה ליברלית, כאשר הרציונאל הוא לאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין וראה לעניין זה ע"א 3092/90, צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פ"ד מו (3) 214, שם נקבע:

"הלכה היא, כי בית המשפט מאפשר לתובע לתקן את כתב תביעתו, כך שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. ברם, אם לא שוכנע בית המשפט כי בלעדי התיקון לא תבוא הפלוגתא האמיתית לדיון, דין הבקשה להידחות. הגישה הנקוטה על ידינו בכגון דא היא ליברלית ביותר, ולפיה איפשרו תיקונים אף במקרים שבהם כתב התביעה המקורי כלל לא הקים עילה (ד"ר י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 328). כן איפשרו תיקון כתב תביעה בשלבים מתקדמים של הדיונים, ואפילו בשלב הערעור...."

יחד עם זאת, לא תמיד יאפשר בית המשפט את תיקון כתב התביעה, אם התיקון ימנע מהצד שכנגד הגנה, שהייתה קמה לו לו הייתה מוגשת הבקשה מחדש למשל במקרה שבו לו הייתה מוגשת התביעה מלכתחילה הייתה עומדת לנתבע הגנת התיישנות. ראה דברי השופט ש' לוין ע"א 728/79 קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4), 126 , 131-132 (1980), שם קבע:

"הכל מודים שאין בית-משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על-ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי. כך, למשל, אם תבע פלוני חברה אלמונית באחריות שילוחית, לא תהא, בדרך כלל, במקרה הרגיל, מניעה לתקן את כתב התביעה על-ידי יחוס אחריות לנתבעת במישרין... מה שאין כן כאשר בתקופת הביניים התישנה התובענה..."

נישא ביהמ"ש המחוזי, (כתוארו אז), השופט אורי גורן, בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, בעמוד 157, בוחן שאלה זו ומבהיר כך:

כבר נקבע כי ככל שהייתה עומדת לצד שכנגד טענת התיישנות, במקרה בו הייתה מוגשת תביעה חדשה תחת התיקון , לא יאפשר בית המשפט את התיקון."

בענייננו, על פניו התובענה כפי שהוגשה, מפרטת עילת תובענה אחת, והינה חשבון סופי מיום 13.5.2003, משהוגשה התביעה ביום 16.5.2010, הרי עילה זו התיישנה.

התובעת עותרת לתיקון כתב התביעה, והוספת טענה, על פיה הוסכם בין הצדדים, כי המועד לתשלום יהא לאחר ביצוע התחשבנות , שאמורה הייתה להתרחש בחודש ספטמבר 2003, אלא שהבקשה לתיקון כתב התביעה הוגשה בחודש מרץ 2011, לאחר המועד על פי עילת התביעה המתוקנת, ומשכך, הרי, ככל שיותר לתובעת לתקן את כתב תביעתה, משמעות הדבר, שכתב התביעה המתוקן ייחוס לחודש מאי, היינו רטרואקטיבית, והנתבעת לא תוכל להעלות את טענת ההתיישנות שהייתה עומדת לה לו הייתה מוגשת תביעה חדשה בחודש מרץ, מועד הגשת הבקשה לתיקון כתב תביעה.

בנסיבות אלה, אין להתיר את תיקון כתב התביעה.

התוצאה של החלטה זו, הינה, כי ביהמ"ש נותר עם תביעה מקורית, שעילתה התיישנה, ולפיכך אני מורה על סילוקה של התובענה על סף מחמת התיישנות, לנוכח אי קבלת הבקשה לתיקון כתב התביעה.

התובעת תשלם הוצאות לנתבעת בגין ההליכים עד כה בסכום של 2,500 ₪.